תל-אביב-ההתחלה

תל אביב – ההתחלה

הכתבה מאת: דן ניסנבאום

25.05.2020

לפני יותר ממאה שנים מספר משפחות יהודיות הגרילו ביניהם חלקות אדמה ואותו יום לוהט בחודש אפריל של שנת 1909 נכנס לספרי היסטוריה כיום היווסדות של תל אביב.

רק לפני זמן מה תל אביב חגגה את יום הולדתה ואני הכנתי והעברתי לכבוד האירוע את הסיור החדש שלי בעיר מופלאה זו אשר תוך מספר עשורים גדלה למטרופולין בקנה מידע עולמי.
הסיפור התחיל עוד באמצע השני של המאה ה-19

באותם זמנים אנשים לא היו מתגוררים מחוץ לחומות העיר העתיקה, קודם כל כדי לשמור על הגנתם. לכן כאשר נדבן יהודי בשם משה מונטיפיורי בנה בקרבת ירושלים שכונה חדשה קטנה, אף אחד מהמוזמנים לא הביע נכונות לעבור לשם. אומרים שהוא אפילו הצטרך לשלם למשפחות יהודיות כדי שאלה יעברו לשכונה.

בסיפור עם יפו הדברים היו מעט שונים. האוכלוסייה של העיר העתיקה גדלה מאוד עם הגעתם של העליות מרוסיה. מצב הניקיון בעיר היה גרוע. כל פעם התחילו מגפות חדשות. דירות התייקרו באופן אקספוננציאלי והיה מובן שעם הזמן התושבים יצטרכו לשנות משהו.

והנה קודם כל בקרבת יפו מתיישבים אמריקאים נוצרים. הם מאמינים שמעבר אל ארץ הקודש יגרום למשיח לבוא, כך הם מייסדים את הקולוניה האמריקאית בקרבת יפו. הם לא היו מוכנים לקשיים במקום החדש, הם לא ידעו לעבד אדמה לכן נאלצו לעזוב את הכול ולחזור חזרה.

במקומם הגיעו טמפלרים גרמנים. באותם שנים נהיה פופולארי הרעיון להעתיק את מקום המגורים לארץ הקודש, אז גרמנים בונים את המושבה שלהם במקום האמריקאים. יותר מאוחר גם מייסדים את שרונה ומרגישים את עצמם בכלל לא רע בארץ הקודש.

ביפו שסובלת מפיצוץ אוכלוסין עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בירושלים ובסביבת העיר יפו ומגיעים למסקנה שאין ברירה אלא לצאת אל מחוץ לחומות של העיר העתיקה.
הערבים היו הראשונים שיוצאים מחוץ לחומותיה של יפו ומייסדים את השכונות הראשונות בחלקים  הדרומיים וצפוניים מחוץ  לעיר העתיקה.

היהודים מבינים שהגיע הזמן עבורם לצאת ולייסד את השכונות מחוץ לחומות, שיהיו נפרדות מהשכונות הערביות ולכן בשנת 1887 באדמות שנקנו על ידי יהודים עצמם הם בונים שכונה חדשה בשם נווה צדק. אלה היו 4 שורות של בתים קטנים שהיו צמודים, עם קיר המפריד ביניהם. מקום המגורים תפס לא יותר מ 30 מטרים רבועים, אבל לכל בית הייתה חצר קטנה ושירותים. 

לאחר מספר שנים איש עסקים יהודי נוסף בונה ליד נווה צדק שכונה שנייה עם מספר שורות של בתים וקורא ליהודי יפו לעבור אל המקום, אך בדומה לסיפור של השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים, גם כאן אף אחד לא רוצה לעבור. רק לאחר שאשתו של הרב הראשי של יפו עברה לשכונה החדשה עקב מחלתה, האנשים התחילו לבוא. השכונה נקראה נווה שלום.

תוך כדי השכונה הערבית מנשייה אשר הייתה בנויה בצמוד לשכונות יהודיות, גם גדלה. כך נוצר מצב בו יהודים גרים בשכנות עם הערבים, בדומה לעבר, אך כל אחד בשכונה נפרדת.

באותם ימים בשנת 1906 אריה עקיבה וייס מפליג באונייה לארץ ישראל. בעצירה בבירות הוא שומע על מותו של אחד האישים הבולטים בציונות, חוזה המדינה היהודית – תאודור הרצל. אז וייס נשבע לעצמו שחלומו של הרצל על מדינת היהודים יתממש. יותר מאוחר וייס יגיד כבר באותה אונייה הוא החליט על היווסדות תל אביב.

שנתיים אחרי זה באסיפה תחת פיקוד של אריה וייס הוחלט על היווסדות העיר העברית הראשונה בארץ הקודש – שמה תל אביב. במציאות זו הייתה רק שכונה שנקראה אחוזת בית, אך חלק ממייסדים כבר ראו בה עיר עתידית, אשר תוכננה לפי סטנדרטים אירופאים בצורה של עיר גנים.

לאחר לא מעט בעיות, האדמה עבור השכונה החדשה נקנתה והיו צריכים למצוא מימון לבניית הבתים. אז קרן קיימת לישראל הביע נכונות לעזור ונתנה הלוואה בתנאים מאוד נוחים ובכך התאפשרה התחלת הבניה.
כך באפריל של שנת 1909 שישים משפחות עשו הגרלה של מגרשים לבניית אחוזת בית ולא עבר זמן רב עד שהונחה אבן הפינה לבית הראשון של תל אביב העתידית.

זו הייתה עיר ראשונה שנוסדה על ידי היהודים למען היהודים כאשר השפה הרשמית בה הייתה עברית.
את כל הסיפור המופלא הזה אני מספר בסיור החדש שלי אשר ייתן לכם אפשרות לעבור במקומות בהם התחילה תל אביב ולהבין איך משכונה קטנה גדלה עיר תוססת שאף פעם לא ישנה.