הדשה של השכן ירוק יותר

הדשה של השכן ירוק יותר

מאת: דן ניסנבאום

28.06.23

בעשורים האחרונים העולם השתנה ללא הכר. אם פעם, בזמן שלמדנו בקולג', דיברנו על תהליך הגלובליזציה ששטף את כדור הארץ, היום אנחנו, אחרי הכל, חיים את הגלובליזציה הזו בדיוק. הכל הפך להיות פתוח ונגיש. 
 
העולם מבולבל. היום חברים שלי חיים בכמה יבשות. ואני אפילו לא מדבר על כמה מכרים רחוקים, כי עם אמצעי תקשורת מודרניים זה הפך להיות קל לשמור אפילו על יחסים קרובים תוך כדי מרחק אלפי קילומטרים אחד מהשני. 
 
אפילו שפות לעתים קרובות כבר לא מהוות מחסום רציני לתקשורת, מכיוון שיש אנגלית בינלאומית, כמו גם רוסית, אשר, די ברור, מדוברת על ידי חלק די גדול מאוכלוסיית העולם. בנסיעותיי לחו"ל אני מרבה להרים דיבור באנגלית, עברית ורוסית, לא משנה היכן אני נמצא. 
 
זה הפך נוח מאוד לטייל ברחבי העולם, מכיוון שהתיירות בכל העולם עובדת בערך אותו הדבר, למעט כמה מאפיינים של תרבויות וחקיקה שונות. וזה הפך לפופולרי מאוד לא רק לטייל ברחבי העולם, אלא גם לעבוד מרחוק, כאשר, בעבודה בחברה ישראלית, אדם יכול להרשות לעצמו בקלות לגור באירופה, אסיה או אפילו אפריקה.
 
רבים הולכים אפילו רחוק יותר ומתגוררים במדינה אחת, קונים דיור במדינות אחרות. אבל רק לפני כמה עשורים איש לא חשב על גלובליזציה כזו בפעולה.
אך כיום, כתוצאה מכל האמור לעיל, אנשים רבים חושבים על שינוי מקום מגוריהם. ולא בקנה מידה של עיר או אזור, אלא כאן מדברים על שינוי ארץ המגורים.
 
בהקשר זה, ישראל אינה יוצאת דופן. אפילו הייתי אומר שישראל מקדימה את השאר בהקשר הזה, שכן חברה ישראלית מרכבת מאנשים יצאי מדינות שונות בעולם. וגם למי שנולד בישראל יש שורשים בארצות אחרות. וכן, לרוב הישראלים יש בדרך כלל שתי אזרחויות, או זכות לקבל דרכון זר.
 
ולעתים קרובות יותר ויותר אני מדבר עם אנשים על איך הם חושבים לעבור למדינה אחרת, עם כל ההשלכות הנובעות מכך. מישהו מחפש עבודה טובה בחו"ל, מישהו חולם ללכת לגור בארצות אחרות בפנסיה.
 
גם אני, כמובן, חשבתי על אפשרויות כאלה, כי יש הרבה דברים שאני לא אוהב במדינה שלנו.
 
העובדה היא שהחיים שלנו מאוד יקרים ואנחנו צריכים לעבוד הרבה וקשה כדי לפרנס את עצמנו, גם לאנשים עם השכלה ומקצוע. ואנשים רבים, אפילו עם הכנסה ממוצעת, נאלצים לשרוד מחודש לחודש.
 
מחירי הדיור שלנו גבוהים להפליא. ורכישת דירה בישראל הופכת קשה יותר ויותר משנה לשנה, בעיקר לצעירים.
 
יש לנו התקפות טרור בלתי פוסקות, והחברה שלנו כל כך מפולגת עד שמדברים על אי ציות המוני לרשויות ואפילו עימותים אזרחיים.
 
יש לנו תהליך מתמיד של מאבק בין מזרח למערב, בין הרמה התרבותית האירופית הגבוהה לרמת הבזאר המזרחי. ותאמינו לי, זה יכול להיות מאוד לא נעים להרגיש את כל ה"תענוגות" של האחרונים. ולמדינה שלנו יש עוד שורה של בעיות.
 
ולכן, כך או אחרת, גם לי עולות מדי פעם מחשבות על שינוי מקום מגורי.
 
אבל לאחרונה ביקרתי בכמה מדינות באירופה ומחוצה לה, ושוחחתי עם תושבי המדינות האלה, וגם עשיתי לעצמי כמה חישובים חשובים. והתברר שכיום אנחנו לא היחידים עם בעיות קשות. יש בעיות בכל העולם כרגע. איפשהו יש אבטלה, איפשהו יש מלחמה, איפשהו יש אנטישמיות משתוללת, וכן הלאה עד האינסוף.
 
אנשים נוסעים למדינות רחוקות כדי להגשים את החלומות שלהם, אבל בפועל הכל מתברר לרוב כרחוק מלהיות כל כך ורוד. ולעבוד במשך שנים בעבודה בלתי מקצועית, לעשות עליה לרמה מסוימת של כישורים, זה תענוג מפוקפק.
 
ולעתים קרובות אני נזכר בתרבות האירופית, באדריכלות ובממדים, אך אני גם זוכר שנושא האנטישמיות מאוד חריף באירופה. שם אפשר לקבל אגרוף בפרצוף רק בגלל שהאף שלך בצרה של אף יהודי.
 
מספרים לי על דיור זול למדי, אבל כדי לעלות שם לרמה מסוימת של השתכרות צריך להשקיע שנים בהסבה מקצועית.
 
ואז אני נזכר שבישראל, ברוב המקרים, אנחנו מרגישים בטוחים, למרות כל הצרות.
 
ובמדינות אחרות, אתה לא יכול לעתים קרובות לצאת לטיול במקומות מסוימים בערבים, כי זה הופך לסיכון חייך.
 
אני נזכר שרק בישראל אנחנו כל כך מפונקים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לצאת לחופשה ולשחות באחד מארבעת הימים שלנו בכל עת.
 
רק כאן אני יכול ללבוש מכנסיים קצרים, חולצה ונעלי בית וללכת עם חברים בלבוש הפשוט הזה לקצה השני של הארץ לבלות סוף שבוע באחת משמורות הטבע הרבות, וזה קורה כמעט לאורך כל השנה.
 
החינוך בארצנו נגיש למדי כמעט בכל תחום ולעיתים קרובות אתה יכול ללמוד כמעט בחינם או בכסף סביר. נוצרו כאן כל התנאים האפשריים והבלתי נתפסים לילדים ולקשישים, אין חשש ללדת ילדים או להזדקן.
 
וגם נושא הטיולים בעולם חשוב, כי איפה עוד אוכל להרשות לעצמי לטוס לאירופה במחיר של ארוחת צהריים במקדונלד'ס? אנחנו אפילו לא שמים לב עד כמה החופשות נגישות עבורנו בכל כך הרבה מדינות ברחבי העולם.
 
וכמובן, יש לי את העבודה האהובה עליי כמדריך ישראלי, שאני אומנם מתעייף ממנה, אך רק פיזית. טיולים ברחבי הארץ רק ממלאים אותי נפשית.
 
אז מבחינתי, לעת עתה, דחיתי את נושא החלפת מקום מגורי, בשל חוסר הרלוונטיות שלו.
 
לפעמים כדאי רק לזכור את היתרונות של המדינה שלנו, שלעתים קרובות אנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, שוכחים להעריך את מה שנמצא ממש מתחת לאף שלנו.