הסיפור הזה מתואר בתנ"ך בפרטי פרטים. דוד ראה מארמונו את בת שבע, אשת אוריה החתי, והיא הייתה כל כך יפה עד שלא יכול היה להתאפק, שלח אליה ונשכב עמה.

אז נודע לדוד שבת שבע מצפה ממנו לילד. דוד רצה להסתיר את חטא הניאוף שלו ותכנן תוכנית ערמומית, לפיה אוריה, לאחר התנזרות ממושכת, יבקר בלילה בבת שבע. אז כולם היו חושבים שזה הילד של אוריה. אבל אוריה לא נכנס לחדר השינה לבת שבע, אלא חזר בחזרה לצבא. אחר כך ביקש דוד ממפקדו להעמיד את אוריה בקרב המסוכן ביותר, כדי שימות שם, והמלך יוכל לשאת את בת שבע. וכך זה קרה.

אבל, כדלקמן משורות התנ"ך, שלח הקב"ה נביא לדוד עם משל על כבש, שבו עשיר רשע אחד, במקום לשחוט כבשה מצאנו, לוקח את הכבשה היחידה מהעני ושחט אותה. 

ואז שאל הנביא את דוד מה יעשה עם אותו איש רשע. דוד כעס ואמר שהמוות מגיע לו ויש להענישו ארבע פעמים. ואז אמר הנביא לדוד שהמשל הזה הוא על עצמו, על איך הוא התנהג עם אוריה ואשתו בת שבע.

אך דוד לא מת כיוון שהודה בעשמתו, אך הבן שלו נפתר בלידה.

 אבל לאחר מכן ארבעה עונשים נוספים מגיעים לדוד. בנו הצעיר מת, ואז הבן הבכור אמנון אנס את בתו של דוד תמר. בן אחר של דוד, אבשלום, לא יכול היה לסלוח לאחיו על כך והוא הורג אותו.

לאחר מכן אבשלום נמלט כדי לחמוק מעונש על הריגת אמנון. דוד סולח לו, אך מאוחר יותר אבשלום בוגד בדוד ומקים נגדו מרד צבאי. דוד רץ לעבר הירדן, אבל אז חוזר ומנצח. אבשלום הומת בידי מפקדי דוד.

דוד שלט 40 שנה ורק בזקנתו זכה לבסוף למחילה על חטאיו, ובעקבות זאת, בנו שלמה, שאמו הייתה אותה בת שבע, לא רק נמשח למלוך על ישראל, אלא היה לו כבוד לבנות את בית המקדש בירושלים, שאנו קוראים לו עד היום מקדש שלמה.

אני מדבר על אירועים אלה ורבים אחרים מהעבר בטיול שלי, ישירות במקום שבו הם התרחשו.